יצאנו מטוקיו בנסיון לראות את הר פוג’י | וולוג יפן פרק 4

תפסנו פה מכסה.וע אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים. או לרוץ לעבר הפגודה שנמצאת בכיוון ההוא או 10 דקות בכיוון הפוך תוך העיירה כי יש שם חנות נוחות ושם נוכל לקנות מטריה. זה היום האחרון שלנו בטוקיו, היום המלא האחרון. מחר אנחנו עוזבים וממשיכים ליעד הבא שלנו שהוא לא פחות מרגש מיפן. כאילו זה לא באסה. זה תמיד כיף גם ל-24 שעות ככה לעבור בטוקיו. אבל עד שאתה מתעקלם ועד שאתה כאילו רוצה להספיק כל כך הרבה דברים, מתחבט עם עצמך, אולי אני אעשה את זה במקום זה. בסוף מה שקורה זה שאתה מנסה להספיק הכל ואתה מקצר כל מיני דברים ואתה מנסה להעגל פינות ובסוף יוצא שאתה מספיק קצת מזה וקצת מזה ואז אתה לא מרוצה משום דבר. קצת מעיק לחוויה אבל עם זאת כאילו נהננו מאוד ביפן בטוקיו. הם אנחנו גם יוצאים קצת מחוץ לטוקיו. כנראה טיול יום לסביבת הרפוג’י. נראה מה יסתדר. אנחנו לא בטוחים איך נוכל להגיע לשם. זה קצת מסור בלי רכב. נלך לתחנת הרכבת בשינג’וקו ונראה אם יש וואו, איזה מטורף זה באמת. כי הכל פה כל כך עצום באזור גינזה. כאילו תראו מה אני רואה כשאני הולך פה. קיצר נלך לאזור שינג’וקו לתחנה ומשם ניקח אוטובוסים יהיה. בדרך כלל נגמרים המקומות. אז לבוא באותו יום ללכת על הקצה פה. והאלטרנטיבה היא לקחת כמה רכבות עם החלפה באמצע, אבל בסופו של דבר המטרה היא לראות את פוג’יז ולטייל סביבו. נראה אם נצליח להגיע. אנחנו מתחילים בתחנת המטרו של גינזה. נלה על קו מרונאות. נסיעה של בערך 25 דקות עד שינג’וקו. תשתומס. אבל היום סופש. אז איזה יופי. איזה מייצגים יש להם פה אפילו בתוך תחנות מטרו. [מוזיקה] רק רוצה להעביר יותר תחושה של פומו של החמצה של כאילו באסה שלא הספקנו כל מיני דברים מאז 2015 בערך התיירות פה כאילו מכפילה את עצמה כל שנה והיפנים עושים כל מה שהם יכולים כדי לעמוד בקצב נקרא לזה וליצור כל מיני דברים ולייהל ולשכלל וכל ה מחפשים את התחנת אוטובוס לנסות לראות אם יהיה לנו מקום על האוטובוס בוס אז כל פעם שמגיעים לפה גם חווים את יפן בצורה אחרת וגם אם הייתי בכמה מקומות לא יודע מה 10 פעמים אם אני מגיע בפעם ה-11 אני אענה בצורה אחרת זה ראה אחרת וגם אם מגיעים בתקופה שונה זה גם נראה אחרת נגיד עכשיו אנחנו בספטמבר וזה שונה לגמרי ממה שקרה בדצמבר כאילו הנוף הוא אחר לגמרי נראה לי טוב, הסתדרנו לגמרי. השגנו שני כרטיסים נראה לי אחרונים לאוטובוס. יוצא עוד איזה ארבע דקות. לוקח אותנו ממש ממש לאיפה שאנחנו צריכים. תכף אני אראה לכם איפה זה אבל היה לנו די מזל בדרך כלל האוטובוסים האלה מפוצצים כאילו תראו כמה אנשים יש אז זה היה ממש מזל אחרת היינו צריכים להתעסק עם רכבות והחלפות וזה גם יותר קרדנו [מוזיקה] מהאוטובוס אבל סופה התחילה נראה לי שדרך אכלנו אותה. כאילו אנחנו פה עם חולצה קצרה, בלי מטריה, בלי שום דבר. כן, יופי לכם, תהנו. זה הליכה מרובה עוד לפנינו נראה לי נראה לי נחזור על האוטובוס, לא יודע מה נעשה עכשיו. וואו, התחלנו אותה. תפסנו פה מכסה מתחת לאיזו נעלה מנהרש כזאת. אה, אני בלי המיקרופון עכשיו, אז סורי עם אסון פחות טוב, כי הוא לא עמיד למים. ועכשיו אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים. או לרוץ לעבר הפגודה שנמצאת בכיוון ההוא משהו כמו רבע שההליכה או 10 דקות בכיוון ההפוך לתוך העיירה לשמו ישידה כי יש שם חנות נוחות ושם נוכל לקנות מטריה ועם מטריה נוכל להסתובב בחופשיות אבל אז זה אומר שאני צטריך לחזור חצי שעה ברגל עד שנגיע לפגודה אז אנחנו מתלבטים מה לעשות אם לקחת אימור שהגשם יתפסק בקרוב או שאולי זה הולך להיות ככה כל היום יום ואז באמת האופציה הנכונה היא ללכת לקחת מטרייה נראה לי שבאמת ניתן איזה ריצה קטנה לחנות נוחות וננסה להשיג מטריות איזה יפה פה אפילו בגשם יפה פה וואו החלטנו בסוף ללכת לחנות נוחות לקנות מטרייה יהיה מה שיהיה לפחות נהיה פחות רטובים למרות שאנחנו כבר די רטובים טוב את כל עננות מעל הערים שלו. אם אתם רוצים לקנות חלקה פה יש בשפע מי שמעוניין לקנות פה ולהקים בית. הצלחנו להגיע לחנות נוחות. יש לנו פה מטריות שתיים ממש נחמד לקנות מטרייה שמחר אנחנו עוזבים. איזה בסה לפחות זה אפשר לנו להמשיך לטייל פה. אזה לפחות זה כן ניקח שתיים אני לא במוד להתחלק היום. איפה רזיה? מה? מה את עושה פה? את הילד בגשת. הסתדרנו על המטריות של אה לוסון. סתם בכל יפן זה אותם מטריות השקופות, הפלסטיק, החומר החייזרי הזה שעמיד בכל מזג אוויר. קיצור, יום מקסים לעשות את הטיול הזה, אבל אין זה היום האחרון שלנו, אין לנו ברירה. אז עוד איזה 10 דקות בערך אנחנו נתחיל לראות את את המחזה שלשמו הגענו לכאן ועוד איזה חצי שעה בערך אנחנו נגיע אליו. אנחנו צריכים לחצות את התעלה הזאת גם לכביש והגשם לא נראה שבא לו להרגע היום, רק הולך ומתחזק. כאן בעצם מתחיל הטיפוס שלנו. נעמוד בתור. יפה. אז זהו. אז עוד 400 450 מדרגות כאלה. אנחנו נגיע לתצפית אחת התמונות העיקוניות ביותר של יפן. ואני לא יודע מי היה מגיע לאזור הזה אם לא הפגושות. אבל בכל מקרה בהצלחה לנו עם כל המדרגות והגשם ונתראה בפסגה. איזה מקום יפה. כמה התגעגעתי למקום הזה. וואו. התקופה המושלמת לבקר כאן זה באפריל ככה בפריחת הדובדבן ואז הכל מלא דובדבנים מסביב. וגם לכאן כמובן הגזלן הגיע. אם בא לכם ככה איזה טילון בדרך למקדש למעלה יש להם את זה. מוכר פוסק כענבים וככה בין העצים חבוי לו אחת התחנות בדרך אחד המלשים ועלייה רבה עוד לפנינו [מוזיקה] עצרנו לנוח במדרגות מתחת לעצמייפל כרגע הם ירוקים וטריים אבל עוד חודשיים שלושה הם כבר עכשיו מתחילים להעדים אבל בינתיים יש לנו עוד מדרגות אוף למה לא נו שם פה איזה מעלית משהו איזה דרגנוע [מוזיקה] זוורי טופגודה ביום בעיר אפשר לראות מכאן הדפו פוג’י אבל כרגע זה לא יום בעיר אז נעלץ להסתפק במה שרואים כאן אנחנו נמשיך לעלות עוד קצת הנה יש ממש תצפית כל זה חדש כאילו לא היה ומלמעלה הפגודה נראות אפילו יותר טוב תראו פשוט כמה עננות יש מסביב אבל איזה תצפית מטורפת על כל פוג’י שידה תאווה לעיניים איזה אזור, איזה נוף. כאילו פוג’י ממש צריך להיות שמה באמצע אבל עם עננות כזאת אין שום סיכוי לראות אותו תראו את הפעמונים האלה שניטלים שמה הקצוות של הפגודה [מוזיקה] [מוזיקה] [מוזיקה] עכשיו יש לנו בערך עוד 20 דקות למטה אנחנו הולכים לחפש לנו איזה ארוחת צהריים בעיירה שהגענו ממנה בפוג’י היושידה קרקזה אזה יש אווירה של מרק באוויר, לא יודע, בוא נראה מה נמצא שם. וואי, הקטע של מכונות אוטומטיות ביפן זה פשוט תופעה. כל אחד בזה שלו, בבית שלו, במפטען הדלת, פשוט מתקין מכונה אוטומטית לכל דורש. עוד הכנסה צדדית מהצד. עכשיו, זה לא רק שתייה, יש מכונות אוטומטיות כמעט לכל דבר. לעניבות, לתחתונים, מכונה אוטומטית למטריות, כל דבר יש להם מכונה אוטומטית. פשוט מדהים. החלטנו לנסות אזור המניעה כזאת אותנטית בסביבה. ווואי, אתה פשוט הולך פה ברחובות איזה רבע שעה, 20 דקות ואין נפש חיה ברחובות. חוץ מהקטע של הטיפוס של הפגודה, שם כל התיירים ו שתם שלושה מקומים. הרוב סינים. האמת, אתה לא רואה פה נפש חיה. כאילו אתה שומע צרצרים והרבה בתים כזה נראים אה לא א להגיד מוזנחים אבל הייתי נותן שם עבודה הרבה מהצמחיה כאילו מלא עשבים כזה שותים בכל מקום מצד שני כזה זה נראה פשוט אור החיים כאילו ככה זה נראה אתה פשוט עולה על המסילה ומסביבך הכל הרים וזה פשוט וואי כאילו אם הייתם רואים איפה אני עומד עכשיו אני אנסה פשוט לתפוס את כל התמונה וזה פשוט מדהים. צאנו פה איזה ספק בית של מישהו. ספק רמניה. ג’פניז נודל רסטורנט. נראה מבטיח. אנשים בפנים יושבים כזה על פוטון וצריך להוריד פה את הנעליים. טוב, התיישבנו פה על רצפת פוטון במקום הכי מסורתי בעולם, כאילו כמעט כזה יחשו להכניס אותנו אמור כזה, מה זה זרין? כאילו המערכת כז התלבטה עם הושיב אותנו ואז הבעלים של הבית כזה, מישהו כזה זקן מכובד כזה אמר לה תני להם הכל טוב סבבה. גם בגלל שאני מדבר קצת יפנית אז הם יותר סבבה. כאילו אם באים תיירים שלא מדברים מילה ביפני אז הם ישר כאילו נהיים א רגיזים כי אז התקשורת היא על הפנים. אבל אם אתה יודע כמה מילים ביפנית אז הם כזה הרבה יותר זורמים איתך כאילו אם אתם מתיירים לגמרי אז הם לא הם יותר יחששו מליצור אכם קשר כי הם פשוט לא מדברים אנגלית מילה עכשיו פה אתה יושב כזה על רצפת הטמים מסורתית קצת חם פה אבל נחמד וזהו אנחנו הזמנו את הרמן שלנו תכף אני אראה לכם איך הכל נראה פשוט מדהים אנשים פה שאוהבים את הרמן שלהם כאילו [מוזיקה] רגע שיודס וואי מנה מטורפת איזה גודל בחיים אני לא מסיים זה של רזיה בכלל שאלוהים יעזור לו איזה גודל הגודל סחוג מאוד מאוד מאוד מאוד דקיק כמו יתריות אורז כזה יתריות של מנהל חמה קצת [מוזיקה] שחם פה רצח אני לא יודע איך אני אוכל מרק בחום הזה כאילו בחוץ קר ונעים כזה בשום אירה של מרק אבל פה ווא איזה חום [מוזיקה] [מוזיקה] איזה מפוצץ אמא’ה, לא יכולתי לסיים את זה. באמת מנה גם היחס של הנודלסטריות היה עצום. הייתה ארוחה מפוצצת. קצת קיבלנו ויב כזה של כאילו תחושה מוזרה כזאת. פתאום נכנס איזה יפני כנראה חבר של הבעלים כזה. מה? למה יש כאן דפק כזה חצי מבט וכזה הם גחכו? אבל בקטע טוב של כזה כזה וואו יוסי אתה ממש פופולריים באים אליך התיירים. כאילו זה הוייב שקיבלתי מהשיחה שלהם. זה קצת תורם לא נוחות, אבל א מצד שני זה גם זה מוצדק באיזשהו מקום. כאילו מה הזוג תיירים שכביכול לא מדברים את השפה ולא מכירים את התרבות, מה הם חולצים נעליים ויושבים לי פה על התטמי. אבל א מתגברים על ההבדלים האלה וזה כאילו וזה זה באמת מוסיף לחוויה, זה מוסיף לטיול. גם כשאתה בפיליפינים, גם כשאתה בכל מקום באסיה, אני חושב שמדינות כאלה שלא מדברים בהם אנגלית ושהתרבות היא כל כך שונה ממה שמוכר לנו, אז ההבדלי תרבויות האלה, כאילו זה מה שמוסיף לקטע. זה גם זה קצת משעשרע גם אותנו וגם את המקומיים. אבל עבר סבאבא, האוכל היה טעים. אם טעיתם לגבי המחירים שם, אז המנה שלי עלתה 900 יין. של רזיה היה 1300 יין שקלים זה משהו כמו שלי 20 שק שאלה 20 30 שק משהו כזה זה לאמנות וואי סיבה שלא צילמנו כלום בדרך הזה הזו כי פשוט היינו צריכים לדפוק ריצה התחלנו ללכת כמו משוגעים ממש הגענו על הדקה כאילו באמת ואם היינו מפספסים אותו עכשיו זה לחכות פה איזה שעתיים עד האוטובוס הבא זמן מאוד יקר שאנחנו צריכים בטוקיו שפשוט לא יכול להרשות לעצמנו לבזבז אז פשוט רצנו את החיים שלנו ולמזלנו כן נספקנו והנהג סופר נחמד ראה אותנו כזה מרחוק ואמר כזה בואו בואו אני כאן חנסיה של איזה שעתיים וחצי באוטובוס הגענו סוף סוף לשינג’וקו ביחד עם עוד מיליון אנשים אנחנו הולכים לאזור א קצת שצריך לשים לב קצת על מטו אתה עושה אנחנו הולכים להומו דיוקוצ’ו רחוב כזה של יודע מה 200 מטר שפשוט מלא בברים ופאבים וכאילו דברים כאלה כנס להמוידה יוקוצ’ו וואו כן אנשים זה לא נורמלי [מוזיקה] [מוזיקה] יכול לך [מוזיקה] [מוזיקה] [מוזיקה] [מוזיקה] ערב אחרון בטורקיו. כמה זה מעציב, אבל מצד שני הייתה לנו אחלה תקופה פה. ארבעה ימים פשוט קדושים בדברים. כאילו כל דקה פנויה שהייתה לנו עשינו איזה משהו ונהננו. ועכשיו אנחנו שוב יורדים למטרו בפעם מי יודע כמה כדי לצאת במקום אחר. ומכאן אנחנו עוברים לאזור גינזה באזור המלון שלנו. גם לעשות עוד כמה קניות אחרונות לפני שאנחנו יוצאים מכאן וגם לחפש ארוחת ערב. זה אחד הדברים החשובים והכיפים ביותר ביום. [מוזיקה] [מוזיקה] [מוזיקה] [מוזיקה]

יום גשום מול הר פוג’י – פרק 4 מהוולוג שלנו ביפן
אחרי כמה ימים עמוסים בטוקיו, החלטנו לצאת להרפתקה מחוץ לעיר – אל אחת התצפיות היפות ביותר בעולם: צ’ורייטו פאגודה שלמרגלות הר פוג’י.

נסענו באוטובוס משינג’וקו, עברנו דרך נופים הרריים, ועלינו 450 מדרגות בגשם כדי להגיע לפסגה ולצפות על כל העיירה עם הר פוג’י ברקע – רגע מושלם של שקט יפני.

אפשר לעשות את הטיול הזה כמאורגן מטוקיו –
https://www.viator.com/tours/Fujikawaguchiko-machi/Scenic-Spots-of-Mt-Fuji-and-Lake-Kawaguchi-1-Day-Bus-Tour/d50515-85581P9?pid=P00151284&mcid=42383&medium=link

אחר הצהריים חזרנו לשינג’וקו לטיול לילי ב-אומיידה יוקוצ’ו (Omoide Yokocho) – סמטת הזיכרון המפורסמת עם עשרות ברים קטנים, עשן גריל באוויר ואווירה של יפן הישנה.

סיימנו את הערב בגינזה עם כמה צילומים ליליים ורגעים שקטים ליד המלון שלנו – סגירה מושלמת ליום מלא חוויות, ריחות, גשם וקסם יפני אמיתי.

מושלם לחובבי צילום, תרבות יפנית ומטיילים שמתכננים את המסע שלהם ליפן.
👇 אל תשכחו להירשם לערוץ כדי לא לפספס את ההמשך של הוולוג שלנו!

בואו לאינסטגרם 🤠
instagram.com/roi_explorer

.

#יפן #הרפוג׳י #צ׳ורייטופאאגודה #טוקיו #שינג׳וקו #גינזה #טיולליפן #וולוגיפן #טבעיפני #אומיידהיוקוצ׳ו #טיוליםבעולם #צילוםנוסעים #TravelJapan #Fuji #TokyoVlog #JapanVlog #AsiaTravel #4KTravel #למטייל #טיולאחריצבא #תכנוןטיול #יפןלמטיילים #אוכליפני #צלםטיולים #ולוג #קניותביפן

2 Comments

  1. ב99% מהחוויות שלי, היפניים מאוד אהבו אינטראקציה עם זרים אבל לעיתים נדירות יש כאלה שפחות.. קרה לכם?